חלוקת רכוש בגירושין
חלוקת הרכוש בעת גירושין אמורה לכאורה להיות פשוטה. על פניו, כל אחד מבני הזוג הנפרדים אמור לקבל חצי מהרכוש המשותף. אך בפועל הדברים אינם פשוטים כפי שהם נראים ועולות שתי שאלות: האם כל מה שיש לבני הזוג המתגרשים הינו בבחינת "רכוש משותף" אותו צריך לחלק ביניהם? והאם רכוש זה יש לחלק באופן שווה? התשובה לכך היא כי יש לבחון כל מקרה לגופו ואין זה כהרי זה.
מהו רכוש משותף?
חוק יחסי ממון בין בני זוג (או, לחילופין, "חזקת השיתוף" בין בני זוג שנישאו לפני ראשית שנת 1974), קובע שהרכוש המשותף הוא כל מה שנצבר במהלך נישואיהם של בני הזוג. הכוונה היא לבית המגורים, הרכבים, החסכונות, הכספים בחשבון הבנק וכדומה, אך גם לכל מה שנצבר מנכסי הקריירה של כל אחד מהם, כמו קרנות השתלמות, קופות גמל, ביטוח מנהלים או פנסיה, פיצויי פיטורין והכנסות ואף רכוש עסקי והמוניטין של עסק עצמאי.
לא רק הנכסים הם רכוש משותף. גם החובות שנצברו במהלך תקופת הנישואין הם חובות משותפים, כולל חובות עסקיים, למעט מקרים בהם ניתן להוכיח שאינם שייכים בשום צורה לתא המשפחתי. למשל, אם צברתם חובות בשל הימורים, חופשה עם המאהב או פעילות לא חוקית, בני הזוג לא יהיו שותפים בחוב.
איזה רכוש לא ייחשב רכוש משותף?
רכוש שהיה בבעלות אחד מבני הזוג לפני הנישואין, וכן מתנות (לרבות אלו שניתנו בין בני הזוג) ואף ירושות שהתקבלו במהלך חיי הנישואין אינם חלק מהרכוש המשותף ולא יעמדו לחלוקה בעת הגירושין. גם גמלה שאחד מבני הזוג מקבל מביטוח לאומי, או גמלה שהתקבלה ונפסקה, לא ייחשבו כחלק ממנו.
לבסוף, נכסים שבני הזוג הסכימו ביניהם שלא יהוו רכוש משותף באמצעות הסכם ממון, לא יחולקו אף הם בעת הגירושין.
מהי "כוונת שיתוף" בנכסים וכיצד היא משפיעה על חלוקת הרכוש בגירושין?
ישנם מצבים שבהם גם נכסים שאינם נחשבים כרכוש משותף, יחולקו בכל זאת בין בני הזוג המתגרשים, אף שלא תמיד החלוקה תהיה שווה. מדובר בנכסים שהיו שייכים לאחד מבני הזוג לפני הנישואין, או נכסים שקיבל במתנה או בירושה, ושניתן להוכיח באופן משכנע שהיתה לגביהם כוונת שיתוף.
למשל, אם האשה רכשה דירה לפני נישואיה, ובמהלך חיי הנישואין גרה בה עם בן זוגה, המגורים המשותפים עשויים ללמד על כוונת שיתוף בנכס.
גם במקרה של דירה שאחד מבני הזוג ירש ושימשה את שניהם לאורך תקופה ממושכת. בעת הגירושין, הדירה תוגדר כרכוש משותף על בסיס כוונת השיתוף ותחולק בין בני הזוג. וכך אף בקשר לדירה שירש צד אחד ושופצה כליל באמצעות הכספים שני הצדדים, בית המשפט ייטה לראות בכך כוונת שיתוף.
קיימים מבחנים ברורים, יצירי הפסיקה שנפסקה לאורך השנים, אשר נועדו ליתן כלים וכללים בדבר הנסיבות לכאן ולכאן שיכריעו בכל מקרה האם היתה כוונת שיתוף או לא.
כיצד מחושבת חלוקת הנכסים מעסק בעת גירושין?
עסק שהוקם במהלך שנות הנישואין מוגדר כחלק מהרכוש המשותף. זה נשמע הגיוני אמנם במקרה שבו העסק היה משותף לשני בני הזוג, אך החוק קובע כי גם במקרה שבו אחד מבני הזוג הקים, למשל, משרד רואה חשבון, מספרה או קליניקה לטיפול בדיקור, העסק יחולק ביניהם בעת גירושין, על נכסיו ועל חובותיו, כולל השווי של המוניטין שנצברו לו לאורך השנים.
כיצד מחושב המוניטין של עסק בעת חלוקת רכוש?
החלק הקשה ביותר לכימות וחלוקה הוא המוניטין העסקי שנצבר לאורך השנים. ראשית, יש להבין שבית המשפט רואה במוניטין כנכס העומד לחלוקה כיוון שהוא תוצר של מאמץ, זמן, עבודה והשקעת הון שנעשו בזמן הנישואין. אלו הם פירות הנכס, שהושגו גם בזכות מאמציו של בן הזוג השני, שהשקיע יותר משאבים בטיפול בילדים ובבית ובזכות זה התפנה לבן הזוג שהפעיל את העסק לפתח ולהנות מפירותיו.
ולענייננו, תפקידו של בית המשפט הוא להעריך את נכסי הקריירה ולקבוע אם מתקיימת זיקה בינם לבין תקופת וחיי הנישואין, והאם הצלחתו של אחד מבני הזוג מתבססת על כך שהשני השקיע חלק ניכר מזמנו במשפחה ובכך נתן תרומתו לצד השני לפתח ולהתפתח.
שנית, קיימת הבחנה ברורה בין מוניטין עסקי, שהוא בר חלוקה בגירושין, לבין מוניטין אישי, שאינו בר חלוקה. המוניטין העסקי הוא זה שאינו נובע ישירות מהאדם שהקים את העסק. כלומר, אם, לדוגמה, הקמתם מסעדה שלאורך השנים צברה מוניטין, ואף אם תעזבו אותה היא תמשיך לפעול כסדרה, הרי שהמוניטין יוגדר כעסקי והשווי שלו יחולק ביניכם לבין בן או בת הזוג מהם אתם מתגרשים.
מוניטין אישי, לעומת זאת, מבוסס על כישרון ויכולות של אדם מסוים. לכן, אם את מאמנת כושר, למשל, בעלת קסם אישי וכישרון להוביל אנשים לתוצאות, הרי שהעסק לא יוכל להתקיים בלעדייך. במקרה כזה, המוניטין הוא אישי, והוא לא ייכלל בהערכת שווי העסק שיועמד לחלוקה.
מהו הסדר איזון משאבים?
חלוקת הרכוש המשותף, לרבות נכסים שהיתה לגביהם כוונת שיתוף, מאורגנת בהסדר אותו עורכים עם פקיעת הנישואין.
החלוקה אמורה אמנם להיות שווה, ועם זאת, החוק מעניק לבית המשפט את הסמכות לחרוג מהחלוקה השוויונית ולקבוע בנסיבות מיוחדות הסדר של איזון משאבים. הסדר איזון משאבים פירושו שבית המשפט יכול לקבוע שנכסים מסוימים לא ייכנסו כלל להסדר, או שהרכוש יתחלק בין בני הזוג המתגרשים ביחס שייקבע בהתחשב בנסיבות המיוחדות ולאו דווקא באופן שווה ומוחלט.
מהן הנסיבות המצדיקות חריגה מכלל החלוקה השוויונית של הרכוש?
נסיבות כגון פער בולט בכושר ההשתכרות של בני הזוג – האחד מרוויח סכומים גבוהים באופן קיצוני לעומת השני – עשויות להצדיק חלוקה לא שוויונית של הרכוש ויצירת הסדר איזון משאבים. במקרה כזה, בית המשפט יתחשב בעת חלוקת הרכוש בנכסי הקריירה של בן הזוג שמרוויח באופן משמעותי יותר (כמו השכלה, ניסיון מקצועי ומוניטין) שהושגו במהלך הנישואין ויצרו את הפער יפסוק חלק גדול יותר ברכוש לטובת בן הזוג השני, על מנת ליצור איזון במשאבים ביניהם.
צידוק אחר לחריגה מחלוקה שוויונית של הרכוש יינתן במקרים שבהם אחד מבני הזוג הבריח נכסים לחו"ל, הסתיר הכנסות, או, להבדיל, נהג באלימות פיסית ונפשית לאורך זמן כלפי השני. במקרים כאלו, בית המשפט יראה בכך נסיבות חריגות המצדיקות הסדר איזון משאבים וחלוקה לא שוויונית של הרכוש לטובת הצד שנפגע מפעולות אלה.
לסיכום, חלוקת רכוש בגירושין אינה פשוטה כפי שהיא נראית והיא דורשת ליווי משפטי על עורך דין גירושין המצוי בפסיקה ויכול להעריך האם בית המשפט יקבל טענות של כוונת שיתוף בירושות ומתנות, כמו גם למוניטין עסקי לעומת מוניטין אישי וכן לבקשה להסדר איזון משאבים.
משרד עורכי דין איתיאל היקרי מתמחה בהליך הגירושין על כל היבטיו, עורך הסכמי ממון, ומייצג בתיקי תביעה לחלוקת רכוש.
נכנסים לתקופה לא פשוטה של גירושין?
אנחנו במשרדו של עו"ד איתיאל היקרי מבינים בדיני משפחה ויש לנו ניסיון רב בתחום.
נעמוד לצידכם בכל דבר שתצטרכו.