התקשרו עכשיו Appelez maintenant
073-7606100
מספר מקשר הסבר
שינוי מקום מגורים של הורה משמורן
הורים גרושים – מה קורה כשההורה המשמורן עובר לגור בעיר אחרת?
אחרי הגירושין והפרידה ישנם עדיין מספר נושאים שבהם בני זוג שהתגרשו צריכים
להמשיך ולקבל החלטות משותפות ומוסכמות על שניהם, ובראשן החלטות בעניינים הקשורים
בטובת ילדיהם המשותפים. לאור זאת, נשאלת השאלה האם גם מקום המגורים של ההורים הוא החלטה
עקרונית ומהותית לחיי הילד ולכן גם נושא המחייב החלטה והסכמה משותפת של שני ההורים?
מהן ההשפעות שיש למעבר דירה של אחד מההורים הגרושים?
מעבר דירה של הורה שאינו משמורן למקום מרוחק גורם גם הוא לדילמה כפולה – ראשית, הילדים יופרדו מחבריהם וסביבתם הטבעית בכל פעם שייסעו להורה השני. ושנית, סביר להניח שזמני השהות ישתנו וההורה המשמורן יצטרך לקחת על עצמו חלק גדול יותר של גידול הילדים, ולדבר גם משמעות כלכלית ברורה.
אמנם, אין המדובר בעקירת ילדים מסביבתם, אך במקרה כזה תיבחן טובת הילדים בהיבט ההשפעה של נסיעה ארוכה אשר יש בה להתיש ולטלטל את הקטינים ולבטל זמנם לריק.
מה קובע החוק בנוגע לשינוי במקום המגורים של אחד מההורים הגרושים?
על פי חוק, מעבר דירה נחשב כהחלטה עקרונית ומהותית לחיי הילד וטובתו, ולכן, זו
החלטה שצריכה להתקבל בידיעתם ובהסכמתם של שני ההורים. אם הינכם הורים
גרושים המבקשים לעבור דירה, חשוב שתדעו, לפני הכול, כי מעבר שנעשה ללא הסכמת ההורה
השני אינו חוקי, ועלול אף להביא להוצאת "צו מניעה" = או "צו
עשה", בהתאמה, נגדכם.
לכן, הדבר הראשון שמומלץ להורה החפץ לעבור דירה לעשות הוא לדבר עם ההורה השני ולנסות להגיע עמו להבנה והסכמה. הדבר נכון במיוחד אם אתם רוצים לעבור למקום מגורים מרוחק, שישפיע על הסדרי הראייה שנקבעו בהסכם הגירושין ועל הילדים עצמם.
לכן, הדבר הראשון שמומלץ להורה החפץ לעבור דירה לעשות הוא לדבר עם ההורה השני ולנסות להגיע עמו להבנה והסכמה. הדבר נכון במיוחד אם אתם רוצים לעבור למקום מגורים מרוחק, שישפיע על הסדרי הראייה שנקבעו בהסכם הגירושין ועל הילדים עצמם.
מה עושים אם ההורה השני אינו נותן את הסכמתו?
אם אינכם מצליחים לקבל את הסכמת ההורה השני למעבר הדירה, ייתכן ותצטרכו להביא
את העניין להכרעת בית המשפט לענייני משפחה.
דעו, כי בית המשפט נוטה לאשר מעבר דירה של אחד ההורים הגרושים רק כל עוד נשמר מרחק סביר בין הבתים. מרחק סביר לא יעלה, על פי רוב, על חצי שעה נסיעה. מרחק גדול מכך נתפס על ידי מערכת המשפט כמרחק הפוגע באיכות של זמני השהות של ההורים עם ילדיהם, וככזה ההופך לנטל לא מידתי על מי מההורים, וסביר להניח שבית המשפט לא יאשר את המעבר במקרה כזה.
דעו, כי בית המשפט נוטה לאשר מעבר דירה של אחד ההורים הגרושים רק כל עוד נשמר מרחק סביר בין הבתים. מרחק סביר לא יעלה, על פי רוב, על חצי שעה נסיעה. מרחק גדול מכך נתפס על ידי מערכת המשפט כמרחק הפוגע באיכות של זמני השהות של ההורים עם ילדיהם, וככזה ההופך לנטל לא מידתי על מי מההורים, וסביר להניח שבית המשפט לא יאשר את המעבר במקרה כזה.
באילו נסיבות בית המשפט עשוי לאשר מעבר של הורה משמורן למרחק גדול מהמרחק הסביר?
למרות האמור לעיל, בית המשפט בוחן בכל מקרה לגופו את השלכות המעבר (או מניעתו)
על הילדים וטובתם – האם הוא מיטיב עימם? האם יגרום להם לסבל או לנזק אחר? האם
יוכלו להמשיך ולנהל את הקשר עם שני הוריהם באופן רציף? ומה מידת ההשפעה של הניתוק
החברתי הסביבתי והחינוכי ותרומת המקום החדש לעומתו בכל ההיבטים הללו?
לאור זאת, ישנם מקרים לא מעטים שבהם בית המשפט יאשר מעבר גדול ממה שנחשב מרחק סביר, למרות התנגדות ההורה השני. למשל, אם הילדים נמצאים במשמורת של האם והיא מצאה מקום עבודה שאין לו תחליף בסביבת מגוריה. או, לחלופין, אם ההורה המשמורן נדרש, בעקבות הגירושין, לחזור לגור בסביבת משפחתו הוא על מנת לקבל את התמיכה הנדרשת בגידול הילדים.
סיבה נוספת שבגינה בית המשפט עשוי לאשר מעבר למרחק גדול מהמרחק הסביר היא הצורך בשמירה על אחדות המשפחה (החדשה) של ההורה המבקש לעבור. לדוגמה, הורה משמורן שנולד לו ילד נוסף עם בן או בת זוג חדשים, והוא מבקש לחיות עם בן או בת הזוג במרחק מהגרוש או הגרושה, ייתכן מאוד שיקבל את תמיכת בית המשפט ברצונו לעבור לאזור מגורים מרוחק.
לבסוף, גם מידת המעורבות בגידול הילדים של ההורה שעשוי להיפגע מהמעבר נלקחת בחשבון בשיקולי ההכרעה של בית המשפט. למשל, אם האם היא המשמורנית והיא מעורבת בחיי הילדים שלה, והאב, לעומתה, בקושי מגיע לפגוש אותם, בית המשפט יטה לטובתה כשתבקש לעבור דירה לאזור מרוחק. לעומת זאת, אם הילדים לנים אצל האב פעמיים או שלוש בשבוע והוא שותף מלא בגידולם ובחינוכם, בית המשפט עשוי למנוע את בקשתה למעבר דירה.
כך או כך, ההכרעה תבוצע על סמך בדיקת זמני השהות של הילדים בפועל ועל ראיות שיובאו לכך שהמעבר עשוי לגרום לפגיעה בהם ובטובתם.
לאור זאת, ישנם מקרים לא מעטים שבהם בית המשפט יאשר מעבר גדול ממה שנחשב מרחק סביר, למרות התנגדות ההורה השני. למשל, אם הילדים נמצאים במשמורת של האם והיא מצאה מקום עבודה שאין לו תחליף בסביבת מגוריה. או, לחלופין, אם ההורה המשמורן נדרש, בעקבות הגירושין, לחזור לגור בסביבת משפחתו הוא על מנת לקבל את התמיכה הנדרשת בגידול הילדים.
סיבה נוספת שבגינה בית המשפט עשוי לאשר מעבר למרחק גדול מהמרחק הסביר היא הצורך בשמירה על אחדות המשפחה (החדשה) של ההורה המבקש לעבור. לדוגמה, הורה משמורן שנולד לו ילד נוסף עם בן או בת זוג חדשים, והוא מבקש לחיות עם בן או בת הזוג במרחק מהגרוש או הגרושה, ייתכן מאוד שיקבל את תמיכת בית המשפט ברצונו לעבור לאזור מגורים מרוחק.
לבסוף, גם מידת המעורבות בגידול הילדים של ההורה שעשוי להיפגע מהמעבר נלקחת בחשבון בשיקולי ההכרעה של בית המשפט. למשל, אם האם היא המשמורנית והיא מעורבת בחיי הילדים שלה, והאב, לעומתה, בקושי מגיע לפגוש אותם, בית המשפט יטה לטובתה כשתבקש לעבור דירה לאזור מרוחק. לעומת זאת, אם הילדים לנים אצל האב פעמיים או שלוש בשבוע והוא שותף מלא בגידולם ובחינוכם, בית המשפט עשוי למנוע את בקשתה למעבר דירה.
כך או כך, ההכרעה תבוצע על סמך בדיקת זמני השהות של הילדים בפועל ועל ראיות שיובאו לכך שהמעבר עשוי לגרום לפגיעה בהם ובטובתם.
ומה לגבי ההורה שאינו משמורן?
כאשר ההורה שאינו משמורן עובר דירה, חלה עליו החובה להמשיך ולקיים את הסדרי
הראייה, כפי שנקבעו בהסכם הגירושין. אם לא עמד בהתחייבויותיו, ההורה המשמורן יכול
להגיש בקשה לצו בית משפט שיאכוף את ההסדרים. בנוסף, בית המשפט עשוי להטיל סנקציות
על כל הפרה מסוג זה.
אפשרות אחרת היא לדרוש מההורה שאינו משמורן להעלות את גובה דמי המזונות. כלומר, אם על ההורה המשמורן הוטלה אחריות רחבה יותר על ילדיו בעקבות התרחקותו של ההורה השני, ניתן לפצות אותו על כך בכסף.
אפשרות אחרת היא לדרוש מההורה שאינו משמורן להעלות את גובה דמי המזונות. כלומר, אם על ההורה המשמורן הוטלה אחריות רחבה יותר על ילדיו בעקבות התרחקותו של ההורה השני, ניתן לפצות אותו על כך בכסף.
האם החזרת הורה משמורן למקום מגוריו הקודם היא אוטומטית?
כאמור,
במידה והורה משמורן עבר למקום מגורים מרוחק ללא הסכמה וללא אישור בית המשפט, ההורה
השני יכול לפנות לבית המשפט ולבקש להשיב את המצב לקדמותו. אך על אף שהמעשה אינו
חוקי, ההחלטה בעניין אינה אוטומטית.
בבואו להכריע בבקשה מסוג זה, בית המשפט לוקח בחשבון את סיבות המעבר, את הזמן שחלף מאז שקרה, ומה פעל ההורה השני עד אז. מכיוון שטובת הילדים קודמת לכל מבחינת בית המשפט, הזמן שחלף מרגע מעבר הדירה הוא מרכיב חשוב בהחלטה. אם הילדים כבר עברו תהליך של הסתגלות למקומם החדש, נטייתו של בית המשפט תהיה שלא לנתק אותם שוב ולהחזירם למקום המגורים הקודם, שהרי אז יכול וייפגעו פעמיים, נזק שיותיר חותמו בנפשם הרכה אשר פגיעה ביתר שאת בשל המשבר בין הוריהם כפי שממילא חווים אותו על כורחם.
לסיכום, מעבר דירה של הורה גרוש הוא עניין מורכב וגם אם פניתם להורה השני, ללא התערבות בית המשפט, מומלץ לעשות זאת רק אחרי שקיבלתם ייעוץ משפטי שיסייע לכם להבין מה עשוי בית המשפט לקבוע בנסיבות שלכם ולהתאים לכך את דרך הפנייה להורה השני (או את המענה, אם אתם ההורה שמבקשים את אישורו).
נכון הדבר שבעתיים במידה ואתם נתקלים בסירוב מצד ההורה השני ונדרשים להכרעת בית המשפט בנושא.
משרד עורכי דין איתיאל היקרי מתמחה בדיני משפחה, גירושין, ובין השאר בסוגיית שינוי מגורים של הורים גרושים.
בבואו להכריע בבקשה מסוג זה, בית המשפט לוקח בחשבון את סיבות המעבר, את הזמן שחלף מאז שקרה, ומה פעל ההורה השני עד אז. מכיוון שטובת הילדים קודמת לכל מבחינת בית המשפט, הזמן שחלף מרגע מעבר הדירה הוא מרכיב חשוב בהחלטה. אם הילדים כבר עברו תהליך של הסתגלות למקומם החדש, נטייתו של בית המשפט תהיה שלא לנתק אותם שוב ולהחזירם למקום המגורים הקודם, שהרי אז יכול וייפגעו פעמיים, נזק שיותיר חותמו בנפשם הרכה אשר פגיעה ביתר שאת בשל המשבר בין הוריהם כפי שממילא חווים אותו על כורחם.
לסיכום, מעבר דירה של הורה גרוש הוא עניין מורכב וגם אם פניתם להורה השני, ללא התערבות בית המשפט, מומלץ לעשות זאת רק אחרי שקיבלתם ייעוץ משפטי שיסייע לכם להבין מה עשוי בית המשפט לקבוע בנסיבות שלכם ולהתאים לכך את דרך הפנייה להורה השני (או את המענה, אם אתם ההורה שמבקשים את אישורו).
נכון הדבר שבעתיים במידה ואתם נתקלים בסירוב מצד ההורה השני ונדרשים להכרעת בית המשפט בנושא.
משרד עורכי דין איתיאל היקרי מתמחה בדיני משפחה, גירושין, ובין השאר בסוגיית שינוי מגורים של הורים גרושים.
אנחנו במשרדו של עו"ד איתיאל היקרי מנוסים בתחום דיני משפחה
ונשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה.